פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 10 · הלכה 4 · Segment 2

גמ' צריך שיהא מכיר לשניהן. הא דקתני ובלבד שיהא מכירן לא תימא דאגט לאיש ואשובר לאשה הוא דקאמר בגט יכירו לאיש ובשובר לאשה אלא דבכל א' צריך שיכירו שניהן האיש והאשה ושיהא מכירן אתרווייהו קאי:

ר' לא. פליג וקאמר צריך וכו' כלומר לא צריך אלא שיהא מכיר האיש בגטו שרוצה לכתבו כדי שלא יבא לרמות ולשנות שמו בשם אחר ולהגבות כתובה לאשתו כדתנן הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה אבל האשה בגט לא צריך שיכיר וכן בשובר אין צריך להכיר אלא האשה שלא תרמה לשנות שמה ותתן השובר לאיש שגירש אשתו ושמו כשם בעלה ותפסיד כתובתה של זו:

מתני'. פליגא על ר' בא התקין וכו' מתני' בפ' השולח וסוגיא זו כתובה שם הלכה ב' ביותר ביאור וקיצר הש"ס כאן:

התקין. דקתני התם בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. כשהיו לו שני שמות א' כאן וא' במדינת הים היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם התקין ר"ג הזקן וכו' וקשיא לרבי בא מרישא וכדגריס התם אם במכירה בזה צריך לשנות את שמותם דלר' בא דס"ל שצריך שיכיר בגט גם להאשה א"כ בזה צריך וכו' כלומר וכי צריך לשנות את שמותם הלא מכירין אותם ואמאי קתני ושמה דבשלמא לר' אילא ל"ק הא דקתני שהיה משנה בשמו דאיידי דבשמה היו יכולין לשנות שהרי א"צ להכיר אותה נקט נמי בשמו וכי תקנו בשמה תקנו נמי בשמו אלא לר' בא קשיא דהא מכירין לשניהם ואינם יכולין לשנות לא לאיש ולא לאשה והתם משני לה אית בר נש דחכמין לחבריהן באפין ולא ידעין שמהתהון הרבה בני אדם יש שמכירין אותם בפניהם כשרואין אותם ולא נודע להן שמותם ומשום זה עדיין יכולין לשנות שמותם וקאמר התם מתני' פליגא על ר' לא דמסיפא קשיא ליה דהא דקדק ר"ג הזקן לתקן ג"כ לכתוב אשה פלונית וכל שם שיש לה אלמא דחששו גם לאשה ומשני לה התם מה דאמר רבי אילי במגרש במקומה ומתני' במגרש במקומות אחרים ועוד שינויא אחרינא משני שם. וכן צריך לגרוס הכא דמרישא הוא דמקשי לר' בא והדר גרסי' ואפי' לר' אילי לית הוא פליגא התקין ר"ג הזקן וכו' כדהתם: