כתיב קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מהאיש. פירש"י היא אמרה קמח והוא אומר סלת. מקשים אימא איפכא דהוא אמר קמח והיא אמרה סלת וחוץ ממ"ש מהרש"א. אפשר לומר דאי ס"ד דאברהם אע"ה אמר קמח הול"ל ג' סאי קמח ומדכתיב סאים ש"מ דהוא אמר סתמא והיא להיות עינה צרה באורחים נכנסה בתוך דבריו ואמרה קמח והשיבה סלת:
א"נ אפשר לומר דאם הוא דברי אברהם שאמר קמח הול"ל שלשה סאים קמח לושי ועשי עוגות סלת דיסיים כל דברי אברהם שאמר לשרה ואח"ך יאמר מה שאמרה שרה סלת אלא מוכרח דשרה אמרה תכף קמח והוא השיבה סלת. ולולי דברי רש"י אפשר לומר דהוא אמר קמח והיא אמרה סלת. ושמעינן מדאברהם אע"ה נדיב נדיבות אמר קמח ש"מ שהאשה עינה צרה ולכך אמר קמח כדרך נשים. והיא השיבתו סלת כלומר אני עושה כאשר בלבבך ומדשבחה הכתוב ש"מ דבעלמא האשה עינה צרה ואמנו שרה היא העולה:
ויראה דטעמו של רש"י שלא רצה בזה היינו משום דכשתגיע לומר דאברהם אע"ה אמר קמח משום שהאשה עינה צרה א"כ מוכרח דאברהם אע"ה ידע דגם שרה אמנו כן דרכה וכבר היו רגילים מאד בהכנסת אורחים דבר יום ביומו וביודעה ומכירה קאמר קמח. ומאחר שכן ניחא ליה לרש"י להשוות מדותיה ולומר דהכא נמי אמרה קמח והוא אמר סלת ובפעם הזו גילה הכתוב מאי דכל שעתא מתרחי"ש להו ועוד יש לצדד כמה צדדים כאשר יראה המעיין ולא רציתי להעלות ארוכ"ה:
א"נ אפשר לומר דאם הוא דברי אברהם שאמר קמח הול"ל שלשה סאים קמח לושי ועשי עוגות סלת דיסיים כל דברי אברהם שאמר לשרה ואח"ך יאמר מה שאמרה שרה סלת אלא מוכרח דשרה אמרה תכף קמח והוא השיבה סלת. ולולי דברי רש"י אפשר לומר דהוא אמר קמח והיא אמרה סלת. ושמעינן מדאברהם אע"ה נדיב נדיבות אמר קמח ש"מ שהאשה עינה צרה ולכך אמר קמח כדרך נשים. והיא השיבתו סלת כלומר אני עושה כאשר בלבבך ומדשבחה הכתוב ש"מ דבעלמא האשה עינה צרה ואמנו שרה היא העולה:
ויראה דטעמו של רש"י שלא רצה בזה היינו משום דכשתגיע לומר דאברהם אע"ה אמר קמח משום שהאשה עינה צרה א"כ מוכרח דאברהם אע"ה ידע דגם שרה אמנו כן דרכה וכבר היו רגילים מאד בהכנסת אורחים דבר יום ביומו וביודעה ומכירה קאמר קמח. ומאחר שכן ניחא ליה לרש"י להשוות מדותיה ולומר דהכא נמי אמרה קמח והוא אמר סלת ובפעם הזו גילה הכתוב מאי דכל שעתא מתרחי"ש להו ועוד יש לצדד כמה צדדים כאשר יראה המעיין ולא רציתי להעלות ארוכ"ה: