אלו תלמידי חכמים שזדונות נעשות להם כשגגות וכו'. ראיתי בספר חדש זה שמו שמן רק"ח להרב מהר"ר אלעזר אב"ד דק"ק פילץ. וכמו רגע נראה לי מיד עובר ארח וראיתי אגב רהטא שכתב דף ס"ג ע"ג דלפי פשוטו תמוה וכי אתגורי אתגור הע"ה וכו' אלא ה"פ הת"ח נחשב להם כזדונות כלומר אף אם עשה עבירה בשוגג ירא וחרד כאלו עשה במזיד ושב בתשובה שלימה אבל הע"ה להפך הזדונות קלים בעיניו כשגגות ואינו מתחרט בלב שלם ע"ש באורך והפשט אמיתי ולק"מ מה שתמה ומה שהקשה דאמאי שגגת תלמוד עולה זדון הלא יהיה כע"ה ולמה יגרע לק"מ דהת"ח יודע לקרות ולהבין ומשו"ה הוא פשיעה אבל הע"ה לא גמיר ולא סביר. ועוד כי לפי גדולת נשמת הת"ח הוא פגם גדול ע"ד וסביביו נשערה ועוד דיש סרך ח"ה משא"כ נשמת הע"ה הוא בעשיה ואינו פוגם כ"כ ודוק כי קצרתי:
קריאה במקור
פתח עינים על בבא מציעא · דף 33b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 541548a83b7bbca421e28d7eee92c8879710132d89d5f61b65022cdcd3854935