כתב ריא"ז
שטר שאין בו קנין אע"פ שהלוהו בניסן בפני עדים ואמר לו המלוה מאז לכתוב לו שטר ולא הספיקו לכתבו אז ואיחרו לכתבו אין רשאין לכתוב בו אלא הזמן שעומדין בו בשעה שחותמין ואפי' נכתב זמנו ביום ונחתם בלילה פסול לפי שהוא מוקדם שאין להם לכתוב אלא זמן החתימה שהוא היום שאחר הכתיבה שהלילה מהיום הבא הוא נחשב אע"פ שהיתה ההלואה קודם לכן ונמסר להם לכתוב שטר מאז לא נשתעבדו נכסי הלוה אלא משעת חתימה כמבואר בקונט' הראיות:
כתב ריא"ז
כל מעשה ב"ד הרי כמי שתופס שטר בידו שאם נתחייב אדם לחבירו ממון בב"ד ע"י שום תביעה ב"ד כותבין לו שטר ואפי' אם היתה מלוה על פה ולא רצה הלוה לפורעו עד שהזמינו לדין ונתחייב לו בב"ד נעשה עליו מלוה בשטר ואם רוצה המלוה שיכתבו לו שטר כותבין לו על כרחו של לוה ואם לא הספיקו לכתוב לו שטר בעת ששאל מהם ובאו לכתוב אחר זמן כותבין לו מזמן ראשון ואין בו משום הקדמה שהרי הוא ככתוב מאז מעת שגמרו הדין וכן אם נכתב ביום ונחתם בלילה כשר:
שטר שאין בו קנין אע"פ שהלוהו בניסן בפני עדים ואמר לו המלוה מאז לכתוב לו שטר ולא הספיקו לכתבו אז ואיחרו לכתבו אין רשאין לכתוב בו אלא הזמן שעומדין בו בשעה שחותמין ואפי' נכתב זמנו ביום ונחתם בלילה פסול לפי שהוא מוקדם שאין להם לכתוב אלא זמן החתימה שהוא היום שאחר הכתיבה שהלילה מהיום הבא הוא נחשב אע"פ שהיתה ההלואה קודם לכן ונמסר להם לכתוב שטר מאז לא נשתעבדו נכסי הלוה אלא משעת חתימה כמבואר בקונט' הראיות:
כתב ריא"ז
כל מעשה ב"ד הרי כמי שתופס שטר בידו שאם נתחייב אדם לחבירו ממון בב"ד ע"י שום תביעה ב"ד כותבין לו שטר ואפי' אם היתה מלוה על פה ולא רצה הלוה לפורעו עד שהזמינו לדין ונתחייב לו בב"ד נעשה עליו מלוה בשטר ואם רוצה המלוה שיכתבו לו שטר כותבין לו על כרחו של לוה ואם לא הספיקו לכתוב לו שטר בעת ששאל מהם ובאו לכתוב אחר זמן כותבין לו מזמן ראשון ואין בו משום הקדמה שהרי הוא ככתוב מאז מעת שגמרו הדין וכן אם נכתב ביום ונחתם בלילה כשר: