הא דאמרי' יש לו לבכור קודם חלוקה ואם נטל כחלק פשוט ויתר כתב מיי' בד"א שלא מיחה אבל אם מיחה באחיו ואמר בפני שנים ענינים אלו שאני מחלק עם אחי בשוה לא מפני שאני מוחל בחלק בכורה הרי זה מחאה ולא ויתר בשאר הנכסים ואפי' מוחל בענבים כשהם מחוברים ובצרום וחלקום בשוה לא ויתר בשאר הנכסים אבל אם דרכום וחלק עמהם בשוה ביין ולא מיחה בהם משנעשה יין ויתר בשאר הנכסים הא למה זה דומה למי שמחל בענבים וחלק עמהם בשוה בזיתים שהרי ויתר בכל. וכן כל כיוצא בזה ע"כ וכתב רשב"ם ובחלק הפשיטות אין לו בו כח קודם הפשיטות למכרו או ליתנו ומיהו אינו יכול להסתלק ממנו בדבור כדרך שמסתלק מחלק בכורה אם לא בלשון מתנה או הפקר:
שאלה להרא"ש ראובן שמת והניח בנים ואלמנה והאלמנה מתה קודם שנשבעה על כתובתה אם יש לבכור פי שנים ומספקא לן אם הנכסים קרוין נכסי האם כיון שלא נשבעה על כתובתה:
תשובה כל זמן שלא נשבעה על כתובתה ולא הגבוהו בית דין את כתובתה כל הנכסים בחזקת בעלה ולא זכתה בהם כלום והבנים יורשים את אביהם ויש בהם דין בכורה:
שאלה להרא"ש ראובן שמת והניח בנים ואלמנה והאלמנה מתה קודם שנשבעה על כתובתה אם יש לבכור פי שנים ומספקא לן אם הנכסים קרוין נכסי האם כיון שלא נשבעה על כתובתה:
תשובה כל זמן שלא נשבעה על כתובתה ולא הגבוהו בית דין את כתובתה כל הנכסים בחזקת בעלה ולא זכתה בהם כלום והבנים יורשים את אביהם ויש בהם דין בכורה: