קריאה במקור

אֲהֵבוּךָ עַד מָוֶת · סוגיית קידוש השם

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף עג ע״א
2
משנה.
ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר הנערה המאורסה. אבל הרודף אחר בהמה, והמחלל את השבת, ועובד עבודה זרה אין מצילין אותן בנפשן.
3
דף עד ע״א:
4
גמ׳. אבל הרודף אחר בהמה:
5
תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: העובד עבודה זרה ניתן להצילו בנפשו, מקל וחומר: ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו, פגם גבוה לא כל שכן?
6
— וכי עונשין מן הדין?
7
— קא סבר: עונשין מן הדין.
8
תניא, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו.
9
— סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין, ואתיא שבת בחילול חילול מעבודה זרה.
10
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
11
ועבודה זרה לא? והא תניא, אמר רבי ישמעאל: מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודה זרה ואל תהרג מנין שיעבוד ואל יהרג - תלמוד לומר [ויקרא יח, ה] ״וחי בהם״ - ולא שימות בהם. יכול אפילו בפרהסיא - תלמוד לומר [ויקרא כב, לב] ״ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי״.
12
— אינהו דאמור כרבי אליעזר. דתניא, רבי אליעזר אומר: [דברים ו, ה] ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״, אם נאמר ״בכל נפשך״ למה נאמר ״בכל מאדך״, ואם נאמר ״בכל מאדך״ למה נאמר ״בכל נפשך״? — אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר ״בכל נפשך״, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר ״בכל מאדך״.
13
גילוי עריות ושפיכות דמים - כדרבי. דתניא, רבי אומר [דברים כב, כו] ״כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה״, וכי מה למדנו מרוצח? מעתה, הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מקיש רוצח לנערה המאורסה, מה נערה המאורסה - ניתן להצילו בנפשו, אף רוצח - ניתן להצילו בנפשו. ומקיש נערה המאורסה לרוצח, מה רוצח - יהרג ואל יעבור, אף נערה המאורסה - תהרג ואל תעבור.
14
— רוצח גופיה מנא לן?
15
— סברא הוא. דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה: אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא, ואי לא - קטלינא לך. אמר ליה: לקטלוך ולא תיקטול. מי יימר דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי.
16
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד - אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור.
17
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא - אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור.
18
— מאי מצוה קלה? אמר רבא בר יצחק אמר רב: אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא.
19
— וכמה פרהסיא? אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם.
20
פשיטא ישראלים בעינן, דכתיב [ויקרא כב] ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״. בעי רבי ירמיה: תשעה ישראל ונכרי אחד מהו? תא שמע, דתני רב ינאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא תוך תוך, כתיב הכא ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״ וכתיב התם [במדבר טז, כא] ״הבדלו מתוך העדה הזאת״ מה להלן עשרה וכולהו ישראל - אף כאן עשרה וכולהו ישראל.
21
— והא אסתר פרהסיא הואי?!
22
אמר אביי: אסתר קרקע עולם היתה.
23
רבא אמר: הנאת עצמן שאני.
24
דאי לא תימא הכי - הני קוואקי ודימוניקי היכי יהבינן להו? אלא הנאת עצמן שאני. הכא נמי: הנאת עצמן שאני.
25
ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: נכרי דאמר ליה להאי ישראל קטול אספסתא בשבתא ושדי לחיותא, ואי לא קטילנא לך - ליקטיל ולא לקטליה. שדי לנהרא - ליקטליה ולא ליקטול. מאי טעמא - לעבורי מילתא קאי בעי.
26
בעו מיניה מרבי אמי: בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם?
27
— אמר אביי, תא שמע: שבע מצות נצטוו בני נח. ואם איתא - תמני הויין!
28
— אמר ליה רבא: אינהו וכל אבזרייהו.
29
— מאי הוי עלה?
30
אמר רב אדא בר אהבה, אמרי בי רב: כתיב [מלכים ב ה, יח] ״לדבר הזה יסלח ה׳ לעבדך בבא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי״, וכתיב [שם] ״ויאמר לו לך לשלום״. ואם איתא - לא לימא ליה!
31
— הא - בצנעה, הא - בפרהסיא.
32
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים: ימות, ואל תבעל לו. תעמוד לפניו ערומה? - ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. תספר עמו מאחורי הגדר? - ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.
33
פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני.
34
חד אמר: אשת איש היתה,
35
וחד אמר: פנויה היתה.
36
בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה - שפיר. אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי?
37
- רב פפא אמר: משום פגם משפחה.
38
רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות.
39
ולינסבה מינסב!
40
- לא מייתבה דעתיה, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר [משלי ט, יז] ״מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם״.
41
הדרן עלך בן סורר ומורה.
42
[המקבילה בירושלמי: סנהדרין פ״ג ה״ג, שביעית פ״ד ה״ב]
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Efrat, 2004
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002464939/NLI
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 67f22dee6892e7907a592778fd841c48a6d3280cf822966af73c274f7dab7045