רבי מנא בשם ר"ש בן לקיש דבית שמאי היא דב"ש אומרים הפקר לעניים הפקר וכו'. והקשה הרבני המופלג מו"ה זכריה ישעיה כ"ץ הא עכ"פ יד לוי ועני שוה בו ופטור מקרא אין לו חלק ונחלה עמך יצא זה שיש ללוי חלק ונחלה עמך והשתא נהי דהפקר לעניים אינו הפקר ויכול בעה"ב לחזור בו אבל עכ"פ הכא דלא מצי מהדר ביה דחכמים הטילו עליו שיהיה כל הנוגע בארץ לעניים והרי יד הכל שוין בו ופטור ליתן ללוי. לק"מ דקרא דאין לו חלק ונחלה עמך לא קאי אלא אם יש לו חלק ונחלה עפ"י ה' כמו דנחלת א"י היה עפ"י ה' וללוי אין בו חלק ונחלה ונוטל מעשר ודייקינן הא כל שיש לו חלק ונחלה עפ"י ה' היינו בשביעית ובלקט שכחה ופיאה אין לו מעשר אבל כשיש לו חלק ונחלה ע"י אדם המפקיר שלו לא ממעט מהאי קרא אך לב"ש מפאה ולב"ה מדומיה דשמיטה וכל שאינו דומה לשמיטה לב"ה אפילו יש לו ללוי חלק ונחלה כגון גדיש שלא לוקט תחתיו היה לו להתחייב במעשר לב"ה לולי דמסיק הפקר ב"ד הפקר וה"ל כחלק ונחלה מאת הי"ת וכל זה פשוט מאד:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e1f2c4295a04e7941e264ab731a6a23d082d4b7eeba09c1e51fc113f88a23d18