קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תמן תנינן. מנחות פי"ב:

במרחשת והביא במחבת. מה שהביא הביא דאימר לא לשם נדרו הביאה אלא נדבה אחרת היא וידי חובתו לא יצא:

דב"ש היא. קס"ד מתני' איירי דטעי וסבר שכך נדר ונודע לו אח"כ דטעה אפ"ה קדש ש"מ דאתיא כב"ש דאומר הקדש בטעות הקדש:

ולמה. אין אנו מפרשי' למתניתין כדברי הכל ואיירי באומר יודע אני שאמרתי להביא במחבת ואפ"ה אני מביאה במרחשת הלכך מה שהביא הביא דאמרינן נדבה אחרת הוא:

וחזר ואמר במרחשת יצא. דאמרינן תפוס לשון אחרון:

אמר הרי עלי או במחבת כו' וחזר ואמר במרחשת. מהו מי אמרינן לאו חזרה היא אלא אכוונה ראשונה קאי או דלמא חזרה היא:

קובען אפילו בפה. ממתניתין מוכח כן אמר להקריב מנחה זו במחבת אע"פ שלא הניחה בתוכה נקבעת ואם לא הביא' במחבת פסולה:

סברין מימר. סברוהו למימר אף האומר מנחה זו עלי להקריבה בי"ט חייב להקריבה בי"ט:

אפילו כלים קובעין. הניחה לתוך מחבת אע"פ שלא אמר כלום הרי היא קבועה למחבת ואינו יכול לשנותה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e