גמ' ופריך וחש כו'. לת"ק פריך כשהפילה למה אינו נזיר כלל ניחוש שמא היה בן קיימא ויהא נזיר מספק:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 8 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דר"י היא. מתני' אתיא כר"י:
ה"ג א"ל לא אר"י אלא בתחלה אבל בסוף אף ר"י מודה. דספיקו להחמיר:
ה"ג אר"ש בר רב יצחק איני יודע אם נזרתי אם לא. זהו בתחלה שהספק הוא אם חל עליו נזירות כלל אבל אם הוא יודע שהוא נזיר אלא שהספק אם הוא נזיר מ' או נ' יום זהו בסוף ואף ר' יהודה מודה דהוי נזיר:
כל עמא מודיי. הכל מודים:
מה פליגין. כי פליגי ר"ח ור"ש בשהספק אם נזר נזירה אחת או שתי נזירות:
עבד ליה כבסוף. דהא ודאי כבר חל עליו נזירות אחת:
עבד ליה כבתחלה. שכל נזירות ענין בפ"ע הוא:
ר' מנא. אמר ספק אם אחת אם שתים מיבעיא ליה לר"ש בר רב יצחק אם הוא כבתחלה או כבסוף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e