קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 9 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמ' היה מבשל את השלמים. איל של הנזיר או שולקן וכתיב ולקח הכהן זרוע בשלה מן האיל ש"מ דשלוק קרוי מבושל:
2
וקרייא אמרה. ומקרא מוכח שהצלי קרוי מבושל דכתיב ויבשלו את הפסח ובפסח כתיב אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש:
3
אין תימר שלא כהלכה. עשאו שבישלו הפסח:
4
כמשפט. דכתיב ויבשלו את הפסח ויעשוהו כמשפט ואי לא צלאו אינו כמשפט:
5
ופריך מתני' אמרה שלוק קרוי מבושל והא תנינן נדרים פ"ו:
6
מותר בצלי ובשלוק. ש"מ צלי ושלוק לא מיקרי מבושל ומקרא ומתני' דהכא שמעינן צלי ושלוק מיקריין מבושל:
7
ומשני אר"י בנדרים הלכו אחר לשון בני אדם. דאין קורין מבושל אלא מבושל ממש ולא צלי ושלוק:
8
מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו:
9
אסור בי"ט אחרון. דבלשון בני אדם אף י"ט האחרון בכלל חג:
10
מותר. דבלשון תורה לא מיקרי חג אלא שבעה ימי סוכות:
11
אף ר' יאשיה מודה דאסור. סתמא דש"ס קאמר בהא לא פליגי דאף ר' יאשיה לא אמר דאזלינן בתר לשון תורה אלא לחומרא כגון בנודר מן המבושל דאסור אף בצלי אבל היכא דלשון בני אדם לחומרא כגון קונם יין שאני טועם החג מודה דאזלינן בתרלשון בני אדם ואסור:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e