גמ' הא עבר חייב. מלקות אבל אינו סותר הכל אלא שלשים יום מנ"ל מדכתיב גדל פרע שער ראשו למה לי אלא ללמד אם עבר וגילח צריך להמתין עד שיגדל פרע שהוא שלשים יום ואז מגלח תגלחת המצוה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך עד כדון. לא שמעינן מקרא דצריך לגלח כל שערו אלא בנזיר טמא כדמסיק אבל נזיר טהור מנין:
דתניא וגלח ראשו כו'. בנזיר טמא כתיב וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וקשיא כיון דכתיב ברישא וגלח ראשו ביום טהרתו למה לי תו ביום השביעי יגלחנו ללמד דנזיר טמא מגלח שתי תגלחת דאי מוגלח ראשו ביום טהרתו ה"א שאינו מגלח אלא תגלחת אחת ועולה לטהרתו ולנזירותו ואין צריך לגלח בסוף והא דכתיב וגילח הנזיר פתח אהל מועד בנזיר טהור שלא נטמא איירי לכך כתיב ביום השביעי:
וגילח. למה לי דה"מ למיכתב ביום טהרתו ביום השביעי יגלח ללמד שיגלח כולו ולא שיגלח מקצתו ולמדנו שאם שייר שתי שערות לא עשה כלום:
ה"ג תלמוד לומר לא יעבור על ראשו כל המעבירין במשמע מה תלמוד לומר תער מיכן שאינו סותר אלא זה בלבד. וה"פ מדכתיב לא יעבור ולא כתיב בתער לא יגלח ראשו אלא לרבות כל המעבירין כגון ספסף ודדמיין ליה א"כ למה נאמר תער ללמד שאין תגלחת סותר ל' יום אלא תער לבד אבל במספריים ושאר מעבירין אע"פ שלוקה עליהן אינן סותרין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e