ה"ג הדא היא דר"ש אומר מביא קרבן עד שלא יהיה. וה"פ הא דתנן ראה את הכוי כו' הרי כולן נזירין אתיא כר"ש דאמר מביא קרבן מספק אע"פ שלא נתברר לו אם הוא נזיר והא דתנן במתני' כולן נזירים היינו מספק דאי כר"י אתיא מתני' קשיא איכפל תנא לאשמועינן כב"ש דאי כב"ה הא אמר ספק נזירות מותר אבל לרבי שמעון ניחא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e