והוא דשרייה בכזית יין. דוקא שיש בו כזית יין לבלוע בתוך הפת וצריך צירוף לאוספו יחד לפי שהוא בלוע:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג כוס מזוג אין לוקין עליו. וה"פ אם היה יין מזוג במים אין לוקין עליו:
הדא דאת אמר. דאין לוקין עליו אלא בשלא התרו בו משום משרה אלא משום יין אבל אם התרו בו משום משרה לא כן הדין אלא לוקין עליו:
תלמוד לומר משרת וכל משרת. ה"מ למכתב משרת וכתיב וכל משרת לרבות כל המשריות היוצאין מן הגפן לחייב אלאו דמשרה:
משרה יין ביין. מזג שני מיני יין יחד מצטרפין לכזית וכן ענבים בענבים:
משרת ענבים. מהו שיצטרפו ללאו דמשרה:
ה"ג אכל חצי זית יין וחצי זית יין משרה חייב. דמ"מ אכל כזית יחד:
ופריך זה בפני עצמו פטור כו'. אלו היה אוכל כל אחד בפני עצמו היה פטור דלאו דיין ליכא וכן לאו דמשרה אינו דבכל לאו אין בו כשיעור וכי מפני שצירפם יהא חייב בתמיה:
ופריך זה בפני עצמו כו' חייב שתים. אחת אלאו דיין ואחת אלאו דמשרה וכי מפני שצירפם לא יהא חייב אלא אחת בתמיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e