חילפיי כו'. כלומר לפי מאי דמסיק בסוף הסוגי' מיתרצא קושיא זו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 9 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג תבל מהו שיאסור ביותר ממאתים וכ"ה פ"ק דערלה. וה"פ המתבלים את הקדרה אם אוסרים יותר ממאתים או דלמא אין מתבלין יותר ממאתים:
א"ל אין. לך תבלין שנותנין טעם יותר ממאתים:
ופריך והא תנינן. ערלה פ"ב:
כל המחמץ והמתבל והמדמע. בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור קתני מיהת המתבל את הקדרה בתבלין של כלאי הכרם או ערלה או תרומה אין עולין באחד ומאתים ש"מ דיש תבלין שאין עולין באחד ומאתים אלא כיון דלטעמא עבידי לא בטילי כל זמן שנותנין טעם:
אין תימר. אס"ד אף תבלין עולין בתרומה במאה ובערלה וכלאי הכרם במאתים ואסור דתנן במתני' דערלה היינו עד מאה ומאתים קשיא ל"ל מחמץ ומתבל הא לעולם אינן עולים פחות ממאתים אלא ודאי מתבל חמור דאפי' במאתים אינו עולה:
אלא בענבים אכן קיימין. הא דמיבעיא לחילפיי דוקא במתבל בענבים שאין טעמן חזק אבל מודה חילפיי שיש תבלין הנותנין טעם ביותר ממאתים כגון פלפלין וכיוצא בהן:
בשלא צמקו. ועדיין הן לחים אבל צמוקים נותנין טעם ביותר ממאתים שכשנתבשל טעמן חזק א"נ בעיא דחילפיי במתבל את הענבים וקאמר ר' יוחנן צמוקים אינן בולעים כל כך:
כשלא בישלו. כלומר כשלא נגמרו בגדילתן כל צרכן אבל נגמרו כל צרכן הן חזקים ונותנין טעם ביותר ממאתים א"נ כשנגמרו בולעין טעם הרבה מהתבלין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e