מה צריכא ליה כי פליג ר"א דווקא בנזיר שנזר בשעת טומאה דכתיב כי טמא נזרו דמשמע שנדר בטומאה קאי אקרא והימים הראשונים יפלו דבעינן שיפלו שני ימים ממנינו שמנה כבר וטעמא קאמר למה בעינן שיפלו הימים הראשונים לפי שטימא נזרו אבל נזר בשעה שהוא טהור ונטמא אפי' ביום הראשון שאין שם ימים שיפלו אפ"ה מביא קרבן טומאה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מהו שיצטרפו. לר"א בעי ליה מי הוה כשני ימים ומביא קרבן טומאה או דלמא כבו ביום ואינו מביא קרבן:
ה"ג אם בשנולד בנו היום ומחר נכנס הרי יש לו לנזירות בנו שני ימים ואם בשנולד בנו למחר הרי יש לנזירתו שני ימים. וה"פ אם ביום הראשון שהתחיל לנהוג נזירותו נולד בנו דמניח נזירותו ומונה של בנו ונכנס למקום טומאה ביום השני הא ודאי ה"ל שני ימים לנזירות בנו דמקצת יום הראשון עולה לבנו ליום אחד ואם בשנהג שני ימים וביום השני נולד הבן ונטמא הא ודאי יום שני ה"ל שני ימים לנזירותו דמקצת יום שני ככולו:
תיפתר. שנולד הבן בין השמשות שלאחר יום הראשון וה"ל יום הראשון לנזירותו ויום השני לבנו לחוד שאין כאן מקצת לנזירותו:
אפי' תימר שנולד הבן בחצי היום. ומיבעיא ליה אם נטמא בו ביום אחר הלידה מי הוי כנטמא בו ביום ואינו מביא קרבן או דלמא כיון דתחלת היום קודם הלידה עולה לנזירותו וסוף היום שלאחר הלידה עולה לבנו ה"ל כשני ימים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e