גמ' בכולל נחלקו כו'. בסמוך מפרש איזה כלל ואיזה פרט:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל עמא מודיי. הכל מודים:
שיהא נזיר שתים. שאין הכחשה:
במונה. בפרט דכי אמרו אינך שמנה שלש ארבע וחמש לא כיוונו להכחיש שלא אמר אחת ושתים:
אבל בכולל. לכ"ע כוונת המעידים חמש להכחיש שלא אמר שתים ונחלקה עדותן:
היי דינו כולל כו'. איזהו כלל ואיזהו פרט או מונה:
כולל. זהו שאלו אומרים שאמר הריני נזיר שתים ואלו אומרים שאמר הריני נזיר חמש:
מונה. זהו שאלו אומרים הריני נזיר אחת ושתים ואלו אומרים שאמר הריני נזיר שלש ארבע וחמש:
הכחש עדות בתוך עדות. הכחישו העדים זה את זה בדבר שאינו בגוף העדות אף ע"פ שההכחשה היא בדבר שנעשה קודם עיקר המעשה לא בטלה העדות כיון שאינן מכחישין זה את זה בעיקר העדות כדמסיק:
ד"ה הכחיש עדות לאחר העדות. שמכחישין זא"ז במעשה שנעשה לאחר עיקר המעשה כדמסיק ד"ה לא בטלה העדות:
ה"ג ר"י כדעתיה. לשיטתו:
הוחזק המונה. שניהם מעידים שמנה לו מעות אלא שזה אומר מן הכיס מנה מלוה מעות ללוה וזה אומר מן צרור כסף שהיה למלוה בידו מנה מעות ללוה זהו הכחיש עדות בתוך עדות שבמעשה שנעשה בשעת ההלואה מכחיש זא"ז:
אף רב מודה שבטלה העדות. סתמא דש"ס קאמר בהא אף רב מודה כיון שאינן אלא כת אחת והן מכחישין זא"ז:
מה פליגין. כי פליגי רב ור"י:
וכרב לא בטלה העדות. דהא איכא תרי סהדי המעידים בשוה:
ה"ג אלו אומרים בתוך חיקו המה ואלו אומרים בתוך פונדתו המה ד"ה הכחיש העדות לאחר עדות לא בטלה עדות זה אמר במקל כו' וכ"ה ביבמות. וה"פ אלו אומרים המעות שקיבל הלוה הניחם לתוך חיקו ואלו אומרים שהניחן לתוך אזורו הוי הכחשה לאחר גמר העדות ולד"ה לא בטלה העדות וי"ג לתוך חיקו מנה והיא היא:
זה אומר במקל הרגו כו'. קמשמע לן דאף בעידי נפשות פליגי:
אלו אומרים לדרום פנה. הרוצח או הנרצח לאחר שהרגו וי"ג בדרום חנה:
ה"ג כל עמא מודיי הכחש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות:
חייליה דרב מן הדא. כחו וראייתו דרב מהא דתנן יבמות פרק האשה שלום שתי צרות הבאות ממדינת הים אחת אומרת מת בעלה ואחת אומרת נהרג ר"ש ור"י אומרים הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו ש"מ אע"ג דמכחישות בגוף המעשה כיון שאין ההכחשה בעיקר העדות לא בטלה העדות:
ולא שמיע. כלומר ולא ס"ל לרב הא דאמר רבי לעזר:
ה"ג מודה ר"י ור"ש בעדים וכ"ה ביבמות. וה"פ מודו ר"י ור"ש בעדים המכחישות זא"ז דבטלה העדות ולא פליגי אלא בצרה דאין צרה נאמנת על חברתה ואין כאן הכחשה:
מתני'. דר"פ היו בודקין קשיא לרב:
עדותן בטלה. ובדיקות הן דברים שאינן מעיקר העדות כהאי דלעיל במה הרגו במקל או בסייף ואפ"ה כשמכחישין זא"ז עדותן בטלה:
פתר לה רב עד בעד. רב מוקי למתני' בכת אחת ועד אחד מכחיש השני בבדיקות ובכת אחת אפילו רב מודה דעדותן בטלה וכי קאמר רב בשתי כיתות המכחישות זו את זו:
אפילו תימא. מתני' איירי בשתי כיתי עדים ול"ק לרב דשאני דיני נפשות דכתיב צדק צדק תרדוף שלא יהא שם שום הכחשה ורב איירי בדיני ממונות ורבי אבין פליג אהא דאמר בסמוך דאף בדיני נפשות פליג רב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e