גמ' כתיב. בכהן הגדול ועל כו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה אנן קיימין. במאי איירי קרא:
ופריך כתיב על כל נפשות. מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא:
ואת אמר אכן. ואיך קאמרת דעל כל נפשות קאי אקרובים הא קרובים מפורשים בקרא:
מכאן איסור אחר איסור בתורה. פעמים כתיבי שני אזהרות בתורה בענין אחד לעבור עליו בשני לאוין:
אלא להתיר מת מצוה. סתמא דש"ס מסיק לא מוקמינן קרא בלאוי יתירי היכא דאיכא למידרש והכא איכא לאוקמי קרא יתירא להתיר מת מצוה וה"ק דוקא לאביו לא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה:
אית כו'. איכא דילפי היתר לכהנים לטמא למת מצוה מהאי קרא:
לא יטמא בעל בעמיו להחלו. וה"ק לא יטמא בעל בשארי בעוד שהוא בתוך עמיו שיש לו קוברין שאינו מת מצוה ובאיזה שאר אמרתי לטמא בו באותו שהוא להחלו להתחלל הוא מכהונתו:
להחלו אינו מטמא. טומאה שהיא לו חולין וזר שאין זה כבודו שיטמא למת אבל מטמא הוא למת מצוה שאין לו בזה שום חילול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e