תמן תנינן. סוף נגעים. שלשה מגלחין. הנזיר דכתיב וגילח את ראש נזרו והמצורע דכתיב וגילח את כל שערו ולוים דכתיב והעבירו תער:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותגלחתן מצוה. דסד"א אעבורי שער קפיד רחמנא ואפי' סך נשא דהיינו סם שמשיר השער קמ"ל דמצוה בגילוח דוקא:
מתני'. דתנן בנזיר שלא בתער ואם שייר ב' שערות לא עשה כלום דוקא בנזיר טמא אבל גילוח דנזיר טהור אפי' שלא בתער ואפי' לא גילח אלא רובו יצא:
ה"ג ר' אמי בהדא ר"א בעי כל עצמו כו'. כל עיקר מצות תער לא כתיב אלא בנזיר טהור דהא כתיב תער לא יעבור עד מלאת הימים ודרשינן מיניה הא אם השלים הימים צריך תער דוקא והיינו נזיר טהור שמלאו לו ימי נזירותו:
דילמא. שמא לא אמר ודייק דמתני' איירי בנזיר טמא אלא מדתנן שייר שתי שערות לא עשה כלום וזה דוקא בנזיר טמא דביה אייתר לן וגילח כדאמרי' לעיל ולא ילפינן מיניה נזיר טהור:
נהור את. זכור את כשהיינו עוסקין במסכת נזיר ושנינן ל"ש בין מספרים לתער ואר"א מתני' דנגעים דתנן ובתער בנזיר טמא איירי אבל בנזיר טהור אין חילוק בין מספרים לתער:
ופריך נזיר טהור למה לא. מ"ט לחלק:
ומשני נזיר טהור. דינו לגלח אחר הזריקה כמפורש בקרא וכיון שכן אחר שנזרק עליו אחד מן הדמים ונתקדש ראשו בדם שלמה נזרו ושעריו כנשור הן הלכך לא קפדינן איך יסיר שערותיו אם בתער או במספריים אבל נזיר טמא שהוא מגלח קודם הבאת קרבנותיו בעינן שיגלח כל שערו:
ה"ג כיון שקידש נזרו בדם שלמה נזרו וכנשור הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e