ולוקין עליהן. נדר בנזיר על ידי כינוי ועבר על נזירותו ושתה יין או טימא למת לוקה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אע"ג דאר"י אין לוקין על האיסרות. אם נדר בלשון איסר כגון שאמר ככר זה עלי איסר ועבר ואכלו אינו לוקה אף על גב דאיסר כשבועה היינו דאסר כשבועה אבל אין לוקין דמלקות בשבועה ממש הוא דכתיב אפילו הכי מודה בכינויין דלוקין עליהן דה"ל כשבועה ממש:
אע"ג דרש"א אינו מביא קרבן. דתנן לקמן פ' בית שמאי רש"א יאמר אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה דסבר רבי שמעון אף ע"ג דספק נזירות להחמיר מ"מ קרבן אינו מביא מספקלכן צריך להתנות אפילו הכי מודה בכינויין דה"ל כנדר ברור ולוקה:
אע"ג דר"י אמר ספק נזירות מותר. דתנן לקמן פ"ה רבי טרפון חומר אין אחד מהם נזיר ותניא רי"א משום רבי טרפון לפי שלח ניתנה נזירות אלא להפלאה מודה הוא בכינויין דהוי נזיר ודאי מדאורייתא ולוקין עליו:
מה אנן קיימין. אמתני' דתנן כינויי נזירות כנזירות פריך במאי עסקינן:
אם במתכוין ליזור. שאומר שכוונתו היה ליזור אפילו הזכיר פת שאמר הריני פת ואמר שכוונתו היה לומר נזיר ה"נ כשאמר מתחלה כשאזכור פת אהיה נזיר ודאי דהרי זה נזיר:
אם בשאין. כוונתו להיות נזיר בדבור זה אפילו אמר הריני נזיר לאו כלום הוא דבעינן שיהא לבו לנזירות דכתיב כל נדיב לב:
וכך אם כו'. כלומר דאלת"ה אלא כל שאמר נזיר הרי זה נזיר אף על פי שאין לבו לנזירות אם כן הקורא פרשת נזיר בתורה יהא נזיר בתמיה:
אלא. הכא במאי עסקינן באומר אחד מכל לשונות אלו על תנאי אם יש בלשון הזה לשון נזירות הריני נזיר ואם לאו איני נזיר וקמ"ל מתניתין כינויין אלו יש בהן לשון נזירות:
א"ל. זה שפירש למתני' דאיירי באומר אחד כו' אמר לחבירו שמור פירוש זה ושמעת לפרש אף מתניתין דנדרים כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e