קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 1

מתני' הריני נזיר שזה. האיש ההולך לנגדי הוא איש פלוני והשני אמר הריני נזיר אם אין זה איש פלוני:

כלם נזירים. ואפי' אותם שלא נתקיימו דבריהם דכי היכי דהקדש בטעות הוי הקדש ה"נ נזירות בטעות הוי נזיר:

רט"א אין אחד מהם נזיר. אפי' אותו שנתקיימו דבריו ובגמרא מפרש טעמו:

הרתיע לאחוריו. זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:

אינו נזיר. בגמ' מפרש טעמא:

רש"א כו'. ר"ש לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק אלא כל א' צריך להתנות ולומר אם אינו כדבריו יהא נזיר נדבה:

ראה את הכוי. ששה בני אדם שראו את הכוי ואמר אחד מהן הריני נזיר אם זה חיה ואמר השני הריני נזיר אם אינו חיה ואמר השלישי הריני נזיר אם הוא בהמה ואמר הרביעי הריני נזיר אם אינו בהמה ואמר החמישי הריני נזיר אם הוא חיה ובהמה ואמר הששי הריני נזיר אם אינו לא חיה ולא בהמה ובאו שלשה אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאלו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר ואמר השני הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר ואמר השלישי הריני נזיר אם כולכם נזירים כולן בין ששה הראשונים ובין השלשה אחרונים נזירים: