גמ' יהיה. דכתיב קדוש יהי"ה בגימטריא ל' מכאן סמכו לומר סתם נזירות ל' יום:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך והא תלתין אינון. כשאתה יורד למנינא תמצא ל' פעמים נזיר כתיב בפרשה:
אחד לחידושו יצא. כלומר לגופו איצטרך לחדש דין נזיר וכ"ט הנותרים לדרשא דכ"ט ימים סתם נזירות:
אם גילח יום ל' לא יצא. דבעינן שינהוג נזירותו ל' יום שלמים וביום ל"א שהוא לאחר מלאת מגלח ולר"י מן התורה א"צ לנהוג אלא כ"ט ימים שלמים ומגלח ביום ל':
ואית. ואיכא דיליף דסתם נזירות ל' יום מהכא:
כמה הוא. דרך בני אדם לגדל פרע וליכא כובד ל' יום ש"מ סתם נזירות ל' יום:
מה ימים שנאמר להלן ל'. שנאמר ירח ימים וסתם ירח ל' יום:
אף ימים שנאמר כאן. עד מלאת הימים שלשים:
והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו. וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו וקשיא תורת ל"ל דהא כתיב בסוף הפרשה וזאת תורת הנזיר אלא ללמד שיש ימים שהותרו ומי התירן משה וב"ד כלומר הלכה למשה שלא יהיה נזירות פחות משלשים יום א"נ ימים שקבען משה וב"ד והיינו ימי החדש שקביעותם ע"פ ב"ד ולפי פי' זה הגירסא ואין פחות מכ"ט יום וכ"מ בבבלי:
וכמה הן ימים מלאים. כלומר איזהו ימים שהן מלאים וחסרים הוי אומר החדשים וחדש מלא הוא ל' יום:
ופריך מעתה. למ"ד מדכתיב יום מלאת מדאורייתא בעינן ל' יום מלאים א"כ אם גילח ביום ל' לא יצא ואנן תנן לקמן ריש פ"ג אם גילח ביום ל' יצא:
ימים. עד מלאת הימים כתיב חסר לומר דבחודש חסר סגי דהיינו כ"ט יום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e