קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 9

תמן תנינן. ערכין פ"ו:

שום היתומים. ב"ד היורדין לנכסי יתומים למוכרן להגבות לבע"ח שמין את הקרקע ומכריזין עליה שלשים יום כל הרוצה ליקח יבא ויקח:

שום הקדש. גיזבר המוכר קרקע ההקדש:

ומכריזין בבקר ובערב. סיפא דהך מתני' תני המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ר' אליעזר אומר כשיגרשנה ידור הנאה שלא יחזירנה לעולם ר' יהושע אמר אינו צריך:

ר' ליעזר חשש על הערמה. לכך ידור הנאה שלא יחזירנה דחיישינן שמא ערמה הוא עושה שמגרשה כדי שתגבה כתובתה מן ההקדש ויחזירנה אח"כ. ור"י לא חשש להערמה. דסובר אין אדם עושה קנוניא להקדש. ה"ג דר"א כב"ש דבש"א אין אדם נשאל על הקדשו והוא דהוה אמר צריך להדיר הנייה ודר"י כב"ה דב"ה אמרי אדם נשאל על הקדשו והוא דהוה אמר אינו צריך להדיר הנייה. וה"פ ר"י בר בון פליג אר' מנא וסובר ד"ה אדם עושה קנוניא על ההקדש ור"א ור"י בהא פליגי ר"א סבר כב"ש דאין נשאלין על ההקדש לחכם ואפי' אומר לו לחכם לא לדעת כן נדרתי וטעה בהקדשו אפ"ה אין חכם מתיר נדרו הלכך חיישינן דלמא זה המגרש נתחרט בנדרו ולכך עושה קנוניא זו לגרש אשתו לפיכך צריך להדיר הנאה ור"י כב"ה אדם מתחרט בנדרו להקדש וחכם מתירו הלכך לא חיישינן לקנוניא שהרי יכול להתיר נדרו ע"פ חכם ולמה ליה לגרשה לפיכך אין צריך להדירה בהנאה:

ה"ג מה נפשך תהא בו האיש הזה ישאל על הנייתו. וה"פ אם רצונו של האיש הזה שהוא תוהא על נדרו ומתחרט בו ישאל על הניתו ומה לו לגרשה:

מודה ר"י בערב. הערב לאשה בכתובתה ובעלה מגרשה צריך הוא להדיר הנאה הימנה קודם שיגרשנה דחיישינן שמא יעשה קנוניא על נכסיו של זה ויחזיר את אשתו:

מה א"ר יהושע. באדם שנתן מתנה לחברו ובא הנותן לגרש את אשתו והיא רוצה לגבות כתובתה ממתנה זו מי אמרינן כל הנותן מתנה בעין יפה הוא נותן ומסתמא אינו עושה קנוניא לפיכך אין צריך להדיר הנאה או דלמא כיון דחזינן שאינו חושש לביטול המתנה שהרי ע"י גירושין מפסיד המקבל מתנה חיישינן שמא חזר ממתנה ועושה קנוניא לפיכך צריך להדיר הנאה:

נשמעינה מן הדא. תא שמע:

קריבתיה דרבי חגיי. היה בעלה חייב לאחרים בשטר ובא בע"ת וטרף קרקעותיו ורצה הבעל לגרשה:

אתא עובדא. בא השאלה לפני ר' אחא אם צריך להדיר הנאה או לא:

ה"ג קומי דר' אחא אמר א"צ להדיר הנאה ר' יוסי אמר צריך להדיר הנייה אמרין חברייא קומי ר"י יאות א"ר אחא. וה"פ חברייא אמרו שפיר קאמר ר"א דא"צ להדיר:

דאין כו'. דאם מחזיר אשתו אז אף הקרקע חוזרת לבעלה דמה שקנאה אשה קנה בעלה א"כ אף הבע"ח יכול לחזור ולטרוף קרקעו הלכך אין לחוש לקנוניא:

אמר. להו ר"י אין מכאן תשובה דאיכא למיחש שימכור הקרקע ויעשה לה תכשיטין בדמיה או שיכתוב לה קודם שיחזירנה בכתובתה שיהא הקרקע שלה ע"מ שאין לבעלה רשות בה נמצא שאין הבע"ח יכול לטרפה:

משה. גדול הדור שפיר קא"ר יוסי:

ונפק עובדא. ויצא הלכה מבי מדרשא כר' אחא שא"צ להדיר דהלוקח מידע ידע שכל אדם איכא עליה כתובה ולמה קנה הקרקע איהו דאפסיד אנפשיה: