ה"ג מתני' דלא כר"ש וה"פ תנן מנחות פרק י"ב האומר הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החיטין ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין א"כ ה"נ שלא נזר כדרך הנוזרין אינו נזיר דנזירות נדר הוא ובמתני' תנן ה"ז נזיר ולא פליג ר"ש:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שנייא היא. שאני הכא דשייר תגלחת דאמר ע"מ שאהא שותה יין ומיטמא למתים ואלו תגלחת שיירה הרי דלגבי תגלחת נדר כדרך הנודרים דאמר הריני נזיר הלכך הוי נזיר בכולן:
ר' ירמיה. פריך אס"ד דלר"ש הוי נזיר הואיל ושייר תגלחת:
אמור דבתרה. אימא מציעתא יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ה"ז אסור ור"ש מתיר והרי הכא דשייר תגלחת וטומאה שנדר בהן כראוי ואפ"ה מתיר ר"ש:
ומשני שנייא היא. שאני הכא דמתיר ר"ש ע"י שאלה לחכם וא"צ פתח אחר א"נ קסבר ר"ש שזהו כנדר ופתחו עמו וא"צ חכם להתרתו:
ופריך אם משום פתיחת נדר. מתיר ר"ש אימא סיפא יודע אני שהנזיר אסור ביין כו' ה"ז מותר ור"ש אוסר מ"ט דרבנן ור"ש:
ומשני רש"א. אין זה פתח הואיל וידע בשעת הנדר איסורו ופתחו ואפ"ה נדר גם תלה ההתרה בהחכם:
למה. אמרו חכמים שזהו פתח ובמציעתא פליגי ומשני מפני כו' ואין זה נדר:
ופריך ניחא לשתות יין. הוא דהוה כתולה נדרו בחייו שזה חיי נפש אלא ליטמא למתים מ"ט דרבנן:
ומשני אומנתו קובר מתים. וכיון שהוא חי מאומנותו זה הוה כתולה נדרו בחייו הריני נזיר ועלי לגלח נזיר. קיבל על עצמו נזירות גם להביא קרבנותיו של נזיר אחר ושמע חבירו ואמר אף אני כמוהו בנדר זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e