עד כדון. ממתני' לא שמעינן אלא בשטעה. וסבר שהתשיעי הוא עשירי וקראו עשירי שהוא קדש אבל בשהיה יודע בו שהוא תשיעי וקראו במזיד עשירי מהו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג אמרו להו ב"ש אי אתם מודים במי שטעה כו':
ואינון מקבלין מינהון. וב"ה קבלו תשובה זו דאל"כ אלא אם במזיד קרא לתשיעי עשירי אינו קדוש היה להם להשיב מה אתם משיבין ממעשר שהוא דבר שאינו קדש בכוונה על הקדש שיהיה קדש בין בכוונה בין בטעות והלא עיקר הקדש הוא בכוונה אלא ודאי שמעשר קדש אפי' כיון לומר על תשיעי עשירי:
ומשני כיי. כי האי דאמר רבי אמי עשירי הוו בתשובה ממעשר היה התשובה ק"ו מה מעשר שאינו קודש בכוונה קדש בטעות הקדש שקדש בכוונה לא כ"ש ל"א מעשירי עצמו היה התשובה שהעשירי ודאי קדש בכוונה וקדש נמי בטעות ה"ה שאר הקדשות שקדושים נמי בטעות:
או. אתיא כהא דא"ר נסא שהיו ב"ה יכולים להשיב מה למעשר שאינו קדוש בכוונה אלא שהשיבו להם דבר אחד כאדם שיש לו שני טעמים ואינו חש להשיבו טעם אחר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e