ה"ג אחד שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני מאה יום וחזר ואמר ואני נעשה עיקר טפילה. וה"פ וחזר הראשון ואמר על דיבורו של השני ואני כלומר גם הוא יהיה נזיר מאה יום נעשה הראשון או נזירות הראשון טפילה ואם הותר השני הותר הראשון אבל אם הותר הראשון לא הותר השני:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג אחד שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני תוך כדי דיבורו של הראשון גם חבירו אמר ואני תוך כד"ד של הראשון הותר הראשון הותרו השני והשלישי הותר השני לא הותר השלישי. וה"פ שלישי הואיל ואמר תוך כדי דיבורו של הראשון בקמא מיתפיס ולא תלה עצמו בשני:
ושמעו שנים ואמרו ואנו. מיבעיא לן מי אמרינן כל אחד קיבל על עצמו חדא נזירות דה"ל יחד שתי נזירות או דלמא כל אחד קיבל על עצמו שתי נזירות כמו הראשון:
הוא הותר. אם הותר הראשון הותרו גם השנים שאמרו ואנו ממ"נ:
הותרו הן לא הותר הוא. והא ודאי לא איצטרך לאשמועינן דהא תנן הותר האחרון הוא מותר וכולן אסורים אלא איידי דסיפא נקטיה:
ושמע אחד ואמר ואני. מהו מי אמרינן תחת שניהן נזר וחייב בשתי נזירות או דלמא כפי אשר נדר אחד מהן נדר ואינו אלא נזיר אחת:
הותרו הן. השנים הותר הוא הותר אחד מהן לא הותר הוא. שעדיין הוא בספק של השני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e