אין טעונין כו'. הא דתנן במתני' אם שלה היתה בהמה מקריבין עולה ושלמים לשמן מ"מ אינן טעונין לחם ולא זרוע בשלה להתבשל עם האיל ולעשות תנופה כדין נזיר כיון דאין נזיר ניתר בהן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג שלמים הבאין לאחר מיתה מהו שיטענו לחם. וה"פ נזיר שמת והיתה לו בהמה מפורשת ודאי שלמים קרבין שלמים מיהו הא קמיבעיא ליה אם טעונין לחם כשאר שלמי נזיר או לא:
חזר. ואמר וכן בחיים מי שהפריש קרבנותיו ונאבדו והביא אחרים ונתכפר בהן אח"כ נמצאו הראשונים אותן שלמים קריבים עם לחם ולא לבטלה אלו שלמים באין בתמיה שכבר נתכפר באחר ואפ"ה טעון לחם אף לאחר מיתה אע"ג דאינו בא לכפרה דאין כפרה לאחר מיתה טעון לחם:
פשיטא לר' בון כו'. דהא מתני' היא:
ופריך מה בין מיתה. דמספקא ליה להפרה דפשיטא ליה:
ומשני מיתה כבר נראו להיטען לחם. כשהיה חי:
תני אשם. קרבן אשם שמביא נזיר טמא:
לאחר הפרה. כגון אשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואח"כ היפר לה בעלה מביאה אשמה שהפרישה קודם הפרה:
שאין לך אשם קרב לאחר מיתה. דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלה וכל שבחטאת מתה באשם רועה:
ה"ג שאין לך אשם שאינו בא לבטלה כזה. דמצינו אשם תלוי שבא להציל מעונש וזה לכפרה בא דאשם טמא קרא חוטא קריא ליה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e