קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כל הלשונות כו'. לקמן מפורש:
2
אמר לככר כלוי אני ממנו כו' לא אסרו עליו אלא לשם קרבן. מן הסתם אמרינן בככר שנדרו בקרבן ואם אמר על הככר הריני נזיר הוי נזיר הואיל והוציא נזירות מפיו:
3
אהן מנוע. האי לישנא מנוע וכן כלוי ופרוש משמשין לשון קרבן ולשון נזירות:
4
אהן אשכול. אם אמר א' מלשונות אלו על אשכול יש בו איסור נזירות ואיסור קרבן:
5
ה"ג בא למוכרו אומר לו לדמים קדוש פריו כו'. וה"פ האומר על אשכול כלוי אני ממנו אינו יכול למוכרו דקדוש הוא לדמים ואסור לאוכלו אפי' אחר הפדיון שקיבל נזירות על עצמו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e