קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ירקב. שאין לו תקנה כדמסיק:

להקריבו. ללחם בפ"ע א"א:

ה"ג שאין לך לחם קרב בפ"ע. בלא קרבן:

להקריבו עם. קרבנות של נזיר אחר אי אפשר:

שאין לך נזירות באה בלא לחם. א"כ מעיקרא כשקיבל נזירות על עצמו כבר נתחייב להביא לחם משל עצמו:

לפום כן. לפיכך מותר לחם ירקב:

סברין מימר. סברוהו למימר מותר לחם ומותר נסכים שוין ושניהן ירקבו:

קדשי קדשים אינון. וקדשי קדשים מותרן נדבה:

ההן דהכא. דמותר לחם ירקב ומותר נסכים יפלו לנדבה דקדשי קדשים הן:

עד דאנא. כשהייתי בבבל שמעתי קלא דר"י ששאל לשמואל:

הפריש שקלו ומת. מה יעשה בו:

א"ל יפלו לנדבה. דשקלים לקדשי קדשים באין:

ה"ג ר"ל מותר כו'. וה"פ ר' לעזר מה הוא דאיתמר מותר עשירית האיפה של כה"ג שניתותר מה יעשה בו:

יוליכם לים המלח. לא נהנין ולא מועלין בהן:

ר"ל אמר יפלו לנדבה. דעשירית האיפה קדשי קדשים היא דכתיב בה חטאת:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e