מת מצוה קנה מקומו. שהוא מונח שם לקברו באותו מקום כשיעור ד' אמות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפי' שדה. חשוב שגדילין בו כורכמין אפ"ה אין להעבירו ממקומו וקוברין אותו שם:
שדה בור ושדה ניר. היה מימין הדרך שדה בור ומשמאלו שדה ניר מפנהו וקוברו בשדה בור שאינו לא חרוש ולא זרוע. ניר חרוש ולא זרוע:
קוברין אותו בשדה ניר. שלעולם קוברין אותו בשדה הגרוע שמקום הקבר נפסד ואסור בהנאה ואין מפסידין ביותר אי נמי על ידי הקבורה מרבה טומאה שאף הזרע שבתוכו נטמא:
אבל בשדה אילן לא. אע"פ ששניהם שוין אפילו הכי אין קוברין אותו בשדה אילן שיאהילו הענפים על הקבר ויהיה כל האילן טמא ואין מרבין את הטומא':
מפני הכשר בצירה. שיאהילו בוצרי הכרם עם סלי הענבים על הקבר ויטמאו הענבים שכבר הוכשרו ע"י זיעה או מוהל היוצא מהענבים או שיטמאו הבוצרים עצמן באהל ע"י הסל ויעשו בטומאה:
החליף. והניח בשדה זרע במקום בור או בשדה כרם במקום זרע:
עובר משום לא תטמא את אדמתך שהרי מרבה את הטומאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e