ותקדום כו'. אמתני' פריך למה ידחה נזירות בנו נזירותו וכי לא כן א"ר אבהו בשם ר"י האומר ה"ז עולה לאחר ל' יום ומכרה או הקדישה לקרבן אחר תוך ל' ה"ז מכורה או קדושה קדושה שניה דבתוך ל' לא חלה עליה עדיין קדושת עולה כלל וכשהגיע ל' כבר יצאה מרשותו לרשות המוכר או לרשות ההקדש וה"נ כשמגיע זמן נזירת בנו כבר חל נזירת עצמו וגירסת המ"ע ותדחה נזירותיו כו' ע"ש ושני הגירסאות אחד הן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 9 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג לא אמר אלא באומר כו'. וה"פ ומשני לא אר"י אלא באומר ה"ז וכי אמר באומר הרי עלי בתמיה אלא באומר הרי עלי להביא בהמה זו לעולה אחר ל' יום מודה ר"י כשמגיע זמנו דוחה קדושה שנייה וחוזרת קדושה הראשונה למקומה דהויא מיתלא תלי וקאי והאומר הרי אני כאומר הרי עלי הלכך חל עליו נזירות בנו מיד ותליא עד שיגיע זמנו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e