גמ' עלת לו לתגלחתו. הא דאר"ש שאר זבחי עלו לאו דוקא זבחיו אלא אפי' תגלחתו עלה לו דאס"ד אין תגלחתו כשרה אף שאר זבחיו לא יעלו דהא מהאי טעמא תנן ברישא אם גילח על זבח פסול אף שאר זבחיו לא עלו לו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג מהו לגלח על שלמי חגיגה כר"ש. כלומר שלמי נדבה ואפילו לא הביאן לקרבן נזיר עולה לו:
ופשיט ולא מתניתין היא. ולא משנתינו היא זו. ואפילו שחטן. לשאר זבחים לשמן מ"מ זו שגילח עליה כשלמי נדבה הן ואפ"ה תגלחתו כשרה דאל"כ אף שאר זבחיו לא עלו כדאמרינן בסמוך. הדא אמרה. זאת אומרת שמגלח על שלמי נדבה לר"ש:
רב אדא בר אהבה ורבי יוחנן. פליגי בהך מילתא לרב אדא בר אהבה מיבעיא ליה לר"ש אם גילח על שלמי נדבה יצא או לא ולרבי יוחנן פשיטא ליה ויותר נראה דה"ג ראב"א פשיטא ליה ור"י צריכה ליה וכ"ה בבבלי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e