קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' אם שלו כו'. בגמרא מפרש:

תצא ותרעה בעדר. דלא קדשו כלל:

חטאת תמות. ממתינין לה עד שתמות:

ונאכלין ליום אחד. כשלמי נזיר שאינן נאכלין אלא ליום ולילה:

ואין טעונין לחם. ודלא כשלמי נזיר דטעונין לחם דהואיל והפר לה בעלה אין כאן תנופה וכתיב בלחם על כפי הנזיר:

היה לה מעות סתומים. שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר ולא פירשה אילו הם לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים:

יפלו לנדבה. לתיבות שבמקדש שזורקין לתוכן מעות לנדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות:

לא נהנין ולא מועלין. לכתחלה אין נהנין מהן ואם נהנה אינו מביא קרבן מעילה כהנהנה משאר הקדשות:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e