אמר ' ר' מנא. בלאו כל הני אין לדמות ע"ז לשבת בשבת יצאה הבערה שלא לצורך שהיא בכלל לא תעשה מלאכה ועל כרחך לומר דלחלק יצאה אבל השתחויה בע"ז לצורך עצמה יצאה לחייב עליה אע"ג שאין בה מעשה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותניא כהדא. ותנא כהא דר' מנא:
יצאה זביחה ללמד על הכלל. שחייב על מעשה יחידי:
השתחויה ללמד על עצמה. אע"פ שאינה מעשה חייב עליה:
או חילוף. השתחויה ללמד על הכלל וזביחה ללמד על עצמה:
ומשני דבר שהוא מעשה מלמד. על הכלל ודבר שאינו מעשה מלמד על עצמו:
הבערה. נמי לצורך עצמה יצאה:
ללמד על בתי דינין שלא יהו. דנין בשבת:
והיו אלה וכו'. גבי מיתת ב"ד כתיב בפ' רוצחים:
מה מושבות שנא' להלן. במיתת ב"ד הכתוב מדבר אף מושבות שנאמר כאן במיתת בית דין ואמר רחמנא לא תבערו:
מכיון דתימא לצורך יצאת. ללמד על מיתת ב"ד:
כמי שיצאת שלא לצורך. דמ"מ שמעינן שחייב אף על מלאכה אחת ל"א מכיון שיצאה לצורך כלו' מה שאתה אומר שיצאה לצורך לאו הבערה עצמה היא לצורך דהוה מצי למכתב מושבותיכם גבי לא תעשה כל מלאכה אלא ודאי הבערה לצורך יצאה לחלק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e