קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 11 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמ' ופריך מחלפא שיטתא דר"א. קשיא דר"א אדר"א:
2
תמן. לעיל פ"ג:
3
ה"ג לא סתר אלא ז'. דאר"א כל לאחר מלאת אינו סותר אלא שבעה:
4
וכא. והכא הוא אמר אפילו לאחר מלאת סותר הכל:
5
סותר כל קרבנותיו. שהביא קודם שנטמא וצריך להביא כל קרבנותיו אחר תשלום שבעת ימי הסתירה:
6
ופריך פשיטא דא. דבר זה פשיטא אלו לא נטמא היה קרבן זה כשר:
7
לא בדא. ולמה לא נאמר אף בהיפך כשנקרב הקרבן בהכשר ונטמא שאין הקרבן נפסל בכך אלא שהוא אינו ראוי להביא שאר קרבנותיו וכיון שאי אפשר לא מעכב:
8
ולא ר"א היא. בתמיה הא ת"ק דמתני' ר"א הוא:
9
ור"א שמותי הוא. מתלמידי דב"ש וס"ל כוותייהו כדמסיק:
10
ה"ג נזיר ממורט בש"א צריך כו'. וה"פ נזיר שאין לו שער בש"א צריך להעביר תער וכיון דאינו יכול להעביר אין לו תקנה ה"נ אע"פ שאינו יכול להקריב שאר קרבנותיו מעכבין ופסלי:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e