גמ' עד כדון. לא תנן במתני' וטומאה צף על פי המערה טמא אלא במערה שהיא מקורה דהויא כמכוסה וטמא משום אהל אבל המערה שאינה מקורה כיון שהטומאה צפה איכא למיבעיא טהור או טמא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג סבר בר פיקה ספק טומאה כו'. וה"פ סובר בר פיקה הא דתני טומאה צפה טהור אפי' במת תני' הלכך צריכין לאוקמי מתניתין במקורה דטמא משום אהל אפילו צף:
ה"ג אבל במת כעומד. וה"פ אין חילוק בין צף לעומד:
כהא דתניא כל הנזרקין ספיקן טהור. כגון שספק אם נגע בהן אדם וכלים בשעת זריקתן או לא טהור דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי:
חוץ מכזית מן המת. שזרק ע"ג אדם או טהרות ספק נגע או לא נגע:
והמאהילין שהן מטמאין מלמטן למעלן. כגון זב וזבה שמטמאין באבן מסמא וכן עליונו של זב מלמעלה כמלמטה אין לטהר משום טומאה צפה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e