ערל. ישראל שנטמא מזין עליו ליטהר מטומאתו וכשימול אינו צריך הזיה שנית אלא אוכל בקדשים מיד ולא אמרינן הזאת ערלות לא שמה הזאה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שכן מצינו באבותינו. בפסח גלגל בימי יהושע שקבלו הזאה כשהן ערלים שרוב טמאי מתים היו שכל יוצאי מצרים מתו במדבר ואלו בניהן:
אתיא כמ"ד באחד עשר מלו. ובעשרה לא מלו משום חולשא דאורתא דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש וכיון דמלו בי"א לחדש ועשו פסח ע"כ לומר הזייה הראשונה בשלישי היתה בעשירי לחדש קודם שנימולו:
ברם כמ"ד בעשירי מלו. א"כ הזו עליהם בו ביום אחר שנימולו והוזה עליהם בע"פ שהוא השביעי והיה להן הפסק ד' ימים כמשפט בין הזאה להזאה:
ה"ג לא קבלו הזיית ערלים:
מ"מ לא מנו הזיית ערלים. בתמיה וכי לא מנו ראשון ושני כשהיו ערלים וכיון שכן אף הזייה כשרה בערל:
מעשה בכהן ערל שהיזה. על טמאים והכשירו הזיותיו וכ"ש שהוא עצמו מקבל הזייה:
איסטרטיות. חיילות ושומרי שערים היו בירושלים שמלו עצמן בע"פ וטבלו ואכלו את פסחיהן לערב כב"ש דאמרי התם גר טובל ואוכל את פסחו לערב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e