קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 7

גמ' מן הכא הכביד שערו ר'. מהא דאר"י בשם ר' אימי בסמוך שמעינן הא דתנן במתניתין נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער אתיא כר' דהכביד שערו משמע י"ב חדש:

ה"ג דברי חכמים נזיר עולם מגלח אחת לשלשים יום דברי רבי פעמים כו'. הכי משמע לקמן בפרקין וכ"מ בבבלי ולפי הגירסא שלפנינו ה"פ מתניתין סתמא תנן משמע דסובר דנזיר עולם דוקא בהכבדת שיער מיקל בתער דהיינו י"ב חדש ולא בענין אחר:

ה"ג מתניתין אמרה כן. מתניתין דסוף פרקין נמי דייקא דמתני' דהכא כרבי:

אין זה מגלח אחת לשלשים יום. ש"מ סתם נזיר עולם מגלח אחת לי"ב חדש והא דקאמר אלא אחת לי"ב חדש דברי ר' הילא הן ולא תנן הכי במתניתין:

בסתם חלוקין. פליג ארבי הילא ואמר מתניתין איכא לאוקמי בין כרבי בין כרבנן דלתרווייהו איכא נזיר עולם שמגלח לי"ב חדש ויש מי שמגלח אחת לשלשים יום וכדמסיק אלא בסתם שאמר כשיער פליגי רבי ורבנן:

ה"ג אם באומר מלא שערי כ"ע מודיי שמגלח אחת לי"ב חדש אם באומר כמנין שערות ראשי כ"ע מודיי שמגלח אחת לשלשים יום אלא כו'. וה"פ כל שלא אמר מנין חדא נזירות קביל עליה עד ימות עולם ואסור לגלח עד י"ב חדש ככל נזיר עולם אבל אמר כמנין נזירות הרבה של שלשים קיבל עליו אלא כי פליגי באומר כשיער סתמא רבי אומר ה"ל כאומר מלא ראשי וה"ל נזיר עולם ומגלח כל י"ב חודש ורבנין אומרין דהוי כאומר כמניין כו' והרי זה נזיר שלשים יום:

וכאן כו'. לרבנן פריך למה לא אמרינן סתם נדרים להחמיר ואדם זה נזירות עולם קיבל עליו ומשני שאין נדר זה אלא כמזרז עצמו מן האיסורין הלכך אין להחמיר עליו:

ועוד מן הדא. מוכח דסברי רבנן באומר מלא שער שמגלח לאחר י"ב חדש:

כמלקטי קייץ. מייבשי תאנים עושין תילין תילין מתאנים ואמר הריני נזיר כתילין אילין וכשבלים שבשדה שהן מועטין ונוחין להמנות מיהו רבים הם יותר מחדשים שדרך אדם לחיות לפיכך הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום:

אין תימר ר"י כרבנן. ניחא דרבנן לא אמרי אלא באומר כמנין שערות ראשי אבל באומר מלא שערי מגלח לי"ב חדש והוסיף ר"י באומר מלקטי קייץ מגלח לשלשים יום:

כרבי הוא. ואי ר"י כרבי ס"ל מאי קאמר הוסיף ר"י הא פליג דבשיער קאמר רבי דמגלח לי"ב חדש כ"ש באומר מלקטי קייץ וכ"ש אם נאמר דרבי אף באומר כמנין פליג פשיטא דפליג נמי אר"י וכן אם נאמר דרבנן אף באומר מלא שערי פליגי דמגלח אחת לשלשים יום קשיא מאי הוסיף ר"י הא כ"ש הוא ממלא שערי והיינו דדייק ר"ז מהכא:

אבשלום כו'. כלומר טעמא דרבי דקסבר אבשלום נזיר עולם הוה שנאמר ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה מה להלן י"ב חדש אף כאן י"ב חדש:

מ"ט. לא גילח אלא אחת לי"ב חדש ש"מ דנזירות עולם נדר וגילח בזמן הכבדת שיער דהיינו כל י"ב חדש:

וויידא כו'. אר"י בשם רבי אימי קאי דאמר לעיל דרבנן אפילו באומר מלא שערי פליגי וקאמר והיכן אמרו רבנן כן:

ומשני הא דתנן לקמן בסיפא הריני נזיר מלא הבית כו' ואם אמר סתם רואין את הקופה מליאה חרדל ונזיר כל ימיו ותני עלה שהוא מגלח אחת לשלשים יום אע"פ שאמר מלא הבית ש"מ דאפילו במלא שערי פליגי רבנן:

והא אמר. גופא אמר רבי נזיר עולם מגלח אחת לי"ב חדש מיבעיא לו מנה ו' חדשים ונטמא מהו שימנה עוד ו' חדשים ויגלח דלא בעינן שיהא נזיר טהור י"ב חודש אלא כל י"ב חודש הוא מגלח או דילמא כיון דאינו מביא קרבנותיו עד לאחר י"ב חודש משעת הטומאה אף בגילוח אסור עד לאחר י"ב חדש: