ה"ג טמא בספק ומוחלט בודאי אוכל בקדשים לאחר שמנה ימים ושותה יין ומטמא למתים לאחר ששים ושמנה ימים טמא ודאי ומוחלט בספק אוכל בקדשים לאחר שבעה ושלשים יום שותה יין ומטמא למתים לאחר ע"ד יום טמא ודאי ומוחלט ודאי אוכל בקדשים לאחר ח' ימים ושותה יין ומטמא למתי' לאחר מ"ד יום וכ"ה בתוספתא. וה"פ נזיר שהוא טמא בספק ומוחלט ודאי אחר שנתרפא מצרעתו מגלח מיד תגלחת הראשונה של מצורע שתגלחת מצורע ודאי דוחה תגלחת הנזירות ומונה ז' ימים ומגלח תגלחת השנייה לימי ספירו ומביא קרבנות מצורע למחרתו שהוא יום השמיני ואז מותר לאכול בקדשים ומונה שלשים מלבד יום השמיני שפסק בו ומגלח תגלחת הטומאה אבל תוך ל' אינו יכול לגלח שמא נזיר טהור הוא ומונה עוד ל' ומגלח תגלחת טהרה ואז מותר לשתות יין ולהטמא למתים. טמא ודאי ומוחלט בספק מגלח אחר שבעה ממ"נ אי מצורע היה הרי מגלח לצרעתו דדוחה נזירותו ואי לאו מצורע הוא מגלח לטומאתו שהיא ודאי ומונה שלשים יום ומגלח אי מצורע היה ה"ז תגלחת שניה לצרעתו אי לאו מצורע היה הראשונה לטומאתו וזו תגלחת טהרה ומונה ז' ימים ומגלח ממ"נ אי מצורע היה כבר גילח שתי תגלחת לצרעתו וזו לטומאתו ואי לאו מצורע היה תגלחת הראשונה לטומאה ושנייה לטהרתו והשתא אינו נזיר כלל ומותר בגילוח ומונה עוד ל' יום דשמא מוחלט היה וב' תגלחת הראשונות לצרעתו ושלישית לטומאתו וזו לטהרתו. טמא ודאי ומוחלט ודאי מגלח מיד תגלחת צרעתו ומונה ז' יום ומגלח שניה לימי ספירו ולמחרתו שהוא יום הח' מביא קרבנות מצורע ומותר לאכול בקדשים ומונה עוד ז' ומזה בשלישי ובשביעי ומגלח ביום השביעי תגלחת הטומאה שהוא יום י"ד ומונה ל' יום ומגלח לטהרתו ביום ל"א שהוא יום מ"ה ואז מותר לשתות ביין ולהטמא למתים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e