תמן תנינן. כלאים פ"ה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות. שאין בין שורה לשורה ד' אמות:
אינו כרם. ומרחיק ו' טפחים וזורע את השאר דכיון שאין יכול לחרוש בשוורים ביניהן דצריך לחרישת שוורים ד' אמות אין שם כרם עליו:
וחכ"א כרם. לפי שדרך בני אדם ליטע שורות רצופות יחד ואותן הראויות להתקיים ולהעשות מהן כרם ישארו כרם והשאר לעצים הלכך רואין האמצעיים כאלו הן עצים והחיצונים אם יש ביניהם ריוח כראוי מצטרפים להיות כרם:
כשם. שר"ש ורבנן חולקין כאן לעניין כרם אם רואים את האמצעיים כאלו אינן כך הן חלוקין לענין שכונת קברות דתנן במתני' מצא ג' אם יש ביניהן מד' ועד ח' ה"ז שכונת קברות אם יש קברות ביניהן פחות מד' ויש מהם שהם רחוקים ארבע לרבנן רואין את האמצעיים כאלו אינן וה"ל שכונת קברות ולר"ש מצטרפין האמצעיים:
ולא דמיא. דהתם גבי שכונת קברות [לא לפנותם] ניתנו לשם שאלו כן למה הניחום כ"כ סמוכים אלא ודאי שאין דעתו לפנותם אבל הכא בכרם לא שייך שכונת קברות אלא דאמרינן לשם עצים נטעם וכדפרישית טעמיייהו דרבנן:
תמן. בכרם דוקא בשהיו מתחלה נטועים מרווחין וחזר ונטעם מרוצפין הוא דפליגי דקסבר ר"ש כיון שרצפן מסתמא דעתו לבטל את הראשונות מלהיותן כרם:
רצופין וריווחן. היו נטועות רצופין וחזר וריווחן ועקר את האמצעיות אפי' ר"ש מודה דהוי כרם:
ברם הכא. אבל כאן בשכונת קברות כי פליגי בשמצאן מונחין רצופין ר"ש סובר אני אומר מתחלה לא ניתנו שם לשם קבורה אלא גל נפל עלייהו ורצפן ורבנן סברי מתחלה היו מרווחין וגל או הרוח הוא שרצפן הלכך הוי שכונת קברות אבל מרווחין ורצפן הוא אף רבנן מודו דלא הוי שכונת קברות דגילה דעתו דמעיקרא לאו לשכונת קברות הניחן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e