גמ' ממצורע למד. ר"א. דנזיר שנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שבעה ולא אמרינן אין גידול שער פחות משלשים יום דהא מצינו מצורע בימי גמרו מגלח וחוזר ומגלח בימי ספרו ואין ביניהם אלא שבעה ימים ש"מ דתוך שבעה ימים שערות גדלין כדי לכוף ראשן לעיקרן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך ולמה לא יליף מנזיר טמא. שסותר הכל ל"א נילף מנזיר טמא שלאחר שבעה חוזר לטהרתו אף זה כן ופי' זה נראה:
ומשני מצורע מגלח בימי גמרו וחוזר ומגלח בימי ספרו נמצא שפיר איכא למילף מיניה משא"כ נזיר טמא שאינו מגלח שנית לטהרתו עד מלאת הימים:
ה"ג אמרין בפירוש. מפורש פליגי בה ר"י ור"א ר"י אמר ממצורע למד ר"ל ור"א אומר מנזיר טמא:
והא ר"א. גופא רא"א אינו סותר אלא ז' ופריך מ"ש לר"א בין נזיר שנזר סתם דאר"א אינו סותר אלא ז' ומ"ש בנזיר שפירש ל' יום דאר"א דסותר הכל:
ומשני בשעה שנזר סתם. גילח אינו סותר דגילוח אחר מלאת אינו סותר כלל ואם נטמא ביום ל' דמונה ז' השביעי עולה לו מן המנין להיות מגלח ומביא קרבנות נזירות בו ביום אבל אם פירש ל' יום אם גילח ביום ל' סותר ואם נטמא ביום ל' אין שביעי עולה לו מן המנין דצריך להביא קרבן טומאה ואין מביא קרבנו אלא ביום מחרת לאחר הגילוח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e