חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 6

א"ר יהודא אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא כו' הי' יושב ובטל ממלאכתו כ"ש שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט את ידיו וליתן בפירות כו' אם יש עמו מלאכה אחרת כשר כו' אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כ"ש שבוע כו' אע"פ שאין עמו מלאכה אחרת מותר פי' דכיון דאיכא חד צד או הי' עוסק במלאכתו או יש לו מלאכה אחרת ע"ז אמר ר' בא בר זבדי ר' אבוה בשם ר"א הלכה כר"י דמתניתן אקלס כו' ומפרש הגמרא דילמא קאמר ר"י דמתניתין תיבת דמתניתן מאי כונה איכא בו ומפרש תני ר"ח לחומרא [וכן איתא בסנהדרין פ' שלישי] האיך עבידא הי' יושב ועוסק במלאכתו כו' אם יש עמו מלאכה אחרת מותר אבל אם לא הי' עוסק במלאכתו כו' אע"פ שיש עמו מלאכה אחרת אסור [וכן הגירסא בשנות אליהו ז"ל] וסבירא ליה דבעינן תרוויהו שיהא עסק במלאכתו ושיהי' לו מלאכה אחרת לא בדא פי' לא בזה הלכה כר"י אלא הלכה כר"י דמתניתין לקולא ולפום כן כצ"ל ר' בא בר זבדא בשם ר"א הלכה כר"י דמתניתין לקולא לאפוקי מהא דר"י דתני ר"ת ושאל אוף הכא כן פי' הגר"א ז"ל בשנו"א משמע דשאל אם גם במתניתן דידן הלכה כר"י או לא ע"ז אמר תמן אין המלכות אונסת פי' במתניתן דידן אין המלכות אונסת ברם הכא המלכות אונסת ברם במתניתן דידן פי' במס' סנהדרין המלכות אונסת. ולשון תמן הוא בירושלמי כמה פעמים והתם במס' סנהדרין איכא האי סוגיא ג"כ ושם קרי מתניתן דהכא תמן ודרך הירושלמי להעתיק הסוגיא בלשון הנשנה שם. א"נ הא דשאל אוף הכא כן פי' במתניתן דידן דר"י מתיר לקח כדרכו ובלבד שלא תהא אומנתו לכך אם יש לו אומנות אחרת ג"כ דיושב ועוסק במלאכתו אם מותר אפילו שלא בהזדמניות כמו בשביעית או לא ומסיק דהא דהתירו התם בשביעית משום דהמלכות אונסת דצריך לפרוע המס ברם הכא אין המלכות אונסת ועיין בתוס' ד"ה והוא במס' שביעית פ"ד: