רבי יצחק מקשו לה הוון תפיסון בחד ליסטים דטבריא אמרין כדון קטל כדון קטל ומנין לזה שבע חקירות כמו מאין לזה שבע חקירות דהא לא איפשר באופן זה לעשות שבע חקירות וכיון דחקירות דאורייתא וכיון דלא איפשר היכי קעבדינן בקבלת העדות הזה. ע"ז משני איסי אמר כל זמן שאלו העדים יכולין להזדמם על אותו עדות אין ההורג נהרג פי' דאימתי החקירה מעכב בדיעבד דווקא במקום שאלו הי' החקירה הי' העדים יכולין להזדמם ע"י החקירה וכשלא חקרו בחקירה שוב א"י להזימן אז החקירה מעכב ואין ההורג נהרג משום דהוי עדות שאי"ל משא"כ באופן זה שעל ידי החקירה גם כן אי אפשר להזימם בזה אין החקירה מעכב דהא בזה לא מהני החתירה שיכול להזימן עי"ז:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d7acd58df1b3d675826822c782e4b7e3dd672fb2bdb0ce9366f75d8b0d43efe9