שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 2

הבגר בשעה וכו'. בקונט' הגהתי כלשון התוספתא. מיהו קשה דבבבלי דף נ"ז מוקי להך ברייתא בוגרת כתבועה דאלמנה ע"ש. וקשה הא תנן בסיפא ונותנין לה י"ב חודש וי"ל ה"פ בוגרת כתבועה דאלמנה אבל משעה שבגרה נותנין לה יב"ח אך קשה הא מיהת קשיא לרב הונא דאמר התם בגרה יום א' ונתקדשה נותנין לה ל' ימים כאלמנה וי"ל נותנין לה י"ב חודש דתני בברייתא היינו אם נתקדשה בימי נערותה אע"ג דבגרה אח"כ נותנין לה יב"ח משעה שנתקדשה ועמ"ש בתוס' בד"ה בגרה וכו' וצ"ע:

הוא אלמון וכו'. כתב הר"ן במתני' וז"ל ודאמרי' כך נותנין לאיש היינו לבחור י"ב חדש אפי' נשא אלמנה ולאלמון ל' יום אפי' נשא בתולה כל שהיא מוכנת וכ"נ מירוש' אבל הרמב"ם כ' פ"י מה"א שאם נושא בתולה נותנין לו י"ב חדש ואם נושא אלמנה אפי' הוא בחור אין נותנים לו אלא ל' יום וכדבריו נ"ל מדמקשינן בגמרא לר"ה דאמר בגרה יום א' ונתקדשה נותנין לה ל' יום מדתניא בוגרת ששהתה יב"ח הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר ואם איתא דלבחור אפי' נשא אלמנה נותנין לו יב"ח ואם נשא בוגרת נמי דיניה הכי א"כ מאי קושיא לישני דבעי יב"ח משום דידיה אלא ודאי דאיהו בתרה גריר ועוד מדתניא המארס את הבתולה בין שתבעה היא והבעל מעכב בין שתבע הבעל והיא מעכבת נותנין לה יב"ח ומדלא מפליג בתבעה היא והבעל מעכב בין בחור לאלמון ש"מ דאפי' אלמון שנשא בתולה נותנין לה יב"ח עכ"ל. ול"נ להשוות התלמודיים. דמאי דקאמר דמשמע בירושלמי דלאלמון נותנין ל' יום כל שהיא מוכנת. אין זה מוכרח דודאי אף הוא יכול לעכב שיכול לומר חיבתה עלי יותר מן הראשונה ולכך אע"פ שפרנסתי את עצמי להראשונה צריך אני יב"ח מחדש לזו וזה כבר שמעינן מהא דאמר בסמוך עשת בפני הראשון וכו'. וכפי אשר הגהתי בקונטרס אלא דקמ"ל אם הוא אומר שכבר הכין היא יכולה לעכב ול"ק מאי שהקשה מדתניא המארס את הבתולה וכו'. ומאי דקשה ליה מדלא משני דבעי יב"ח משום דידיה י"ל דא"כ קשיא מ"ש דתני בוגרת ליתני בתולה כדתנן הכא אלא ודאי דאגב אורחיה קמ"ל דאין חילוק לענין יב"ח בין נערה לבוגרת. ועוד הא מסקינן בנדרים דף ע' ע"ב דגרסי' במתני' בוגרת וששהתה יב"ח אע"ג דליתא לדרב הונא דדוחק הוא למוקמי מתני' בשקדשה ביום הבגר וכ"כ תוס' בפרקין והר"ן בפי' בנדרים ע"ש א"כ ודאי דעדיפא משני. גם בגירסת הירושלמי במתני' דנדרים תנן בוגרת וששהתה י"ב חודש ותירוץ הגון הוא: