ואפי' באת מלוה בעדים וכו'. דברים תמוהים הם ונ"ל דה"ג ואפי' לא באת מלוה בעדים ומכרה למזונות חוזרת וטורפת לשם כתובה. וה"פ אם מכרה שדה למזונות חוזרת וטורפת אותן קרקעות עצמן לשם כתובה כיון דאחריות הלקוחות חוזר על היתומים שהיה עליהן החוב והן משלמין ממה שהניח אביהן. ועיין בבבלי דף צ"ז ע"א. ובבעל המאור הגירסא אם באת מלוה על פה אומרת למזונות מכרתי ואם באת מלוה בשטר אומרת לכתובה מכרתי. ונראה שהיא הגירסא הנכונה אף שברא"ש הגי' כמה שהיא לפנינו. ולפי גי' בעה"מ אתי שפיר דקאמר ואפי' באת מלוה בעדים אומרת למזונות מכרתי דלא איכפת לה מידי וכדפירשתי בקונט':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 11 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא אמרין לה חוי זבינך. לפמ"ש בקונט' קשה הא פליגי חכמים עליה דר' יהודה דאמר הדמים מודיעין כדתנן בב"ב פ' הספינה וי"ל דלא פליגי חכמים ור"י אלא בכדי שאין הדעת טועה אבל בכדי אונאה וביטול מקח אף רבנן מודו כמפורש בבבלי שם והכא לא הוי בכדי שאין הדעת טועה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84