קיימתיה כי האי דאר"ל וכו'. כ' הרמב"ם פי"א מה"א חרש או שוטה שנשאו נשים אע"פ שנתפקח החרש ונשתפה השוטה איך לנשיהם עליהן כלום רצו לקיימן אחר שהבריאו יש להן כתובה וכו' קטן אפי' מבן ט' שנים ומעלה אין לה כתובה ואם בא עליה משהגדיל וקיימה אחר שהגדיל יש לה עיקר כתובה. אבל בש"ע א"ע סי' ס"ז כתב גבי קטן ואם בא עליה אחר שהגדיל וקשה הא דבעינן בקטן שבא עליה משהגדיל הם דברי הרשב"א ז"ל ומביאו הה"מ ומסוגיין יליף ליה. א"כ אף בחרש ושוטה שנשתפה ונתפקח נמי בעינן שבא עליה אחר שנתפקח ונשתפה דהא בסוגיין קטן מחרש ושוטה יליף ומדסתם בש"ע משמע כל שרצו לקיימה אפילו לא בא עליה יש לה כתובה ואף דבבבלי ר"פ חרש תניא אם רצו לקיימן וכו' מכל מקום לפי סוגיין צ"ל דהיינו נמי שבאו עליהן משהגדיל ולא ה"ל לש"ע לסתום אלא לפרש וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 10 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק הכותב
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84