אם אומר את כן וכו'. לפי טעם זה משמע דלאחר שגירשה או נתארמלה יכולין להשביעה אף על פילכה ועיסתה אפי' שלא ע"י גלגול דטעמייהו דרבנן איך אדם דר עם נחש בכפיפה אחת כמפורש בבבלי ולאחר שיצאה ממנו לא שייך הך טעמא וצ"ע לדינא ועי' בא"ט סי' צ"ו ובב"ש שם:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמרין אפי' כש"ח אינה וכו'. כתב הרמב"ם פ' כ"א מה"א אשה ששברה כלים בבית בעת מלאכתה פטורה ולא מך הדין אלא תקנה שאם אי אתה אומר כן אין שלום בבית לעולם שהיא נזהרת ונמנעת מרוב המלאכות ונמצא קטטה בבית לעולם. וכתב הראב"ד לא מן השם הוא זה אלא מפני שהיא פשיעה בבעלים שהוא שכור לה כל שטה ע"כ. הנה מדברי הרמב"ם דמשמע דשלא בשעת מלאכתה חייבת ואינה פטורה אלא בשעת מלאכתה. קשה א"כ מאי קאמר מסתברא שהיא כש"ש ה"ל לחלק בשעשתה מלאכה לצרכו לבד תהיה כש"ח ולצרכו ולצרכה הרי היא כש"ש כדין שותפין ואם עשתה לצרכה לבד ה"ה כשואל וחייבת אפי' באונס. ולדעת הראב"ד קשה הרי מפורש כאן טעמו של הרמב"ם ואיך פליג על הירושלמי. ונ"ל דהראב"ד מפרש לסוגיין דאיירי בששיברה שלא בשעת מלאכה ואז לא שייך לומר פשיעה בבעלים דדוקא בשומרים הוא דכתיב פשיעה בבעלים פטור אבל אם אין הכלי בשמירה או בשאלה אצלו אע"פ שהבעלים שאולים או שכורים אצלו אם הפסיד לבעלים אלו חייב לכך הוצרך לומר כאן משום תקנה פטורה וזה שלא כדעת הרמב"ם ז"ל והבן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84