קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 8 · הלכה 9 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
הוות צריכא לן וכו'. בבבלי מיבעיא ליה מי קוברה יורשי הבעל שיורשין כתובתה או יורשי האב שיורשין נכסי מלוג ופשיט ליה מדר' הושעיא. מיהו בסוגיין משמע דמבעיא לן בשאין שם נכסים מבעלה הראשון וכדפירשתי בקונטרס:
2
אשה אע"פ שאין לה כתובה וכו'. בקונט' פירשתי הטעם כיון דראוי ליורשה. ועי"ל כיון דאסור לאדם לדור עם אשתו בלא כתובה הלכך לעולם יורש עיקר הכתובה. ונ"מ בין שני הטעמים דלטעם הראשון אמרי' לא פלוג הלכך אלמנה שלא נשבעת על הכתובה או שלא ירשו יורשיה כלום חייבין לקברה ולטעם השני יורשי האלמנה פטורים. ומדברי הרמב"ם פי"ח מה"א נראה דס"ל כטעם השני ודעת הראב"ד כטעם הראשון. ועיי' בא"ע סי' פ"ט בב"ש ס"ק ה' שנעלם ממנו דברי הירושלמי. מיהו בבבלי דאמר קבורתה תחת נדוניתה משמע דבשביל עיקר הכתובה אין חיוב עליו לקוברה ודלא כטעם השני. ועיי' בתוס' דף פ' בד"ה יורשי הבעל וכו':
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84