שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 2

אר"א תיפתר שבא עליה שלא כדרכה. וקשה א"כ מאי ארי' קטן שבא על הגדולה הא אפילו בגדול שבא על הגדולה כתובתה מאתים וי"ל דקסבר ר' אבין דגדול שבא על הגדולה שלא כדרכה אין לה כתובה מאתים. אך הדבר תימא שלא הוזכר מזה דבר בש"ס ופוסקים. וגם מתוספת' דסנהדרין ומייתי הש"ס בבבלי בקידושין דף ט' ע"ב מבואר דלרבנן אפי' לענין מיתה בנערה המאורסה אם באו עליה עשרה זה אחר זה שלא כדרכה כולן חייבין מיתה דעדיין בתולה היא ולר' דפליג עלייהו במיתה מודה מיהת לענין קנס שכולן חייבין וכ"מ לקמן פ' אלו נערות א"כ ה"ה לענין כתובה מאתים וצ"ע ועמ"ש בסמוך בד"ה כשרה וכו' ובריש מס' קידושין:

אבל אין בו כח ליגע בסימנין. בבבלי בפרקין דף י"א ע"ב גרסי' אר"י א"ר קטן שבא על הגדולה עשאה מוכת עץ כי אמרית' קמיה דשמואל אמר אין מוכת עץ בבשר. נראה דשמואל ה"ק אין כח בבשר הקטן להסיר בתולים כמוכת עץ וכדאר"י בר אבין. ותוס' כתבו שם בלא השיר בתולין איירי דאי בהשיר למה יש לה להיות פחיתה ממוכת עץ ע"כ. ודבריהם קשה להולמם דל' הש"ס משמע דשמואל כללא כייל דאין מוכת עץ בבשר. וע"ק א"כ מאי איכא בין רב לשמואל דהא ודאי אף רב איירי בשהשי' בתולי' דומיא דמוכת עץ ועוד א"כ אין חילוק בין מוכת עץ לקטן דודאי איכא עץ קטן או רך שאינו משיר בתולין. ולא משתמיט הש"ס בשום דוכת' לומר דהיא טוענת נבעלת לקטן ומדברי רש"י שם נרא' דמפרש דברי שמואל שהשיר מקצת בתולי' שכתב בד"ה אין מוכת עץ בבשר ואי בעולה לא הוי מוכת עץ נמי לית'. והרמב"ם פסק בפי"א מה"א כשמואל דאין מ"ע בבשר וכ' הה"מ דפסק כשמואל דהלכתא כוותי' בדינא ע"כ. ותימא הא נ"מ נמי באיסור' דלרב אסור' לכה"ג ולשמואל שריא וכמ"ש רש"י שם בד"ה עשאה וכו' ודוחק לומר מדמייתי הש"ס פלוגתייהו הכי ש"מ דלדינא איתשל די"ל משום דבעי למפרך עליה דרב מתני' דהכא לכך סידר פלוגתייהו כאן ולעולם בתרווייהו פליגי ונ"ל שהרמב"ם סמך אסוגיין דתניא כוותיה דשמואל ועיין ברא"ש:

ותני כן מעשה שעיברה ובתוליה קיימין. וא"ת הא דתניא בתוספתא ומייתי לה במסכת חגיגה בבבלי דף י"ד הא דשאלו לבן זומא בתולה שעיברה מהו לכה"ג מי חיישינן לדשמואל א"ד דשמואל לא שכיח ולא קמיבעיא ליה מי חיישינן שנתעברה מקטן דמסקינן לקמן בסמוך שכשרה לכה"ג וי"ל הא ודאי לא שכיח שתתעבר מקטן: