כל שלשים קנס או יתר מדמיו קנס. וקשה איך ס"ד דיותר מדמיו קנס א"כ לקתה מדת הדין שעבד השוה מאה מנה אין לו שויו ועבד מוכה שחין או שאינו שוה שלשים סלעים יש לו דמי שויו וקנס אלא ודאי שכל השלשים קנס. וא"ת איך יהיו קנס הרי הפסיד לחבירו דמי שויו של העבד ולמה לא ישלם וי"ל לא עדיף מעכו"ם שאם הרגו אינו משלם דמי שויו לבניו וקיי"ל דיורש אביו דבר תורה ואף בעבד הדין נותן שפטור מלשלם אלא קנס הוא שקנסו התורה בעבד שישלם ל' שקלי' לרבו וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדא אמרה אין אומרים לו צא ידי שמים ותמהני שלא הביאו הפוסקים דין זה דמודה בקנס פטור אפי' לצאת ידי שמים וי"ל דס"ל דוקא בקנס של עבד להוציאו לחירות הוא דפטור כיון דאיכא מצוה דלעולם בהם תעבודו אבל בשאר קנסות חייב בבא לצאת ידי שמים מיהו בסוגיין מוכח דאין לחלק וצ"ע:
הדרן עלך אלו נערות
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84