שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 16

ר"ש בן מנסיא אומר מחוייבי כריתות וכו'. ונראה דר"נ ור"ש בן מנסיא בהא פליגי ר"נ יליף דח"כ כמחוייבי מיתות ב"ד מדכתיב ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין אף כרת שלי פטור מן התשלומין וכן אמר רבא טעמא דר"נ בבבלי בפרקין דף ל' ע"ב ובעינן דומיא דכרת דמולך שאין היתר לאיסורא. ור"ש יליף ליה דנאמר אסון בידי אדם ולא יהיה אסון ונאמר אסון בידי שמים וקראהו אסון וכן אמר אביי שם. א"כ כל שיש אסון פטור ולפום ריהטא היה נראה מסוגיין ראיה לפירש"י דמפרש הא דאמר בש"ס שם ולאפוקי מדר"נ דאמתני' קאי דליכא לפרושי דקאי אהא דאר"ח הכל מודים בבא על נדה שמשלם קנס. כמ"ש תוס' שם דמנ"ל דפליג ר"נ אנדה שמשלם קנס דלמא דוקא דומיא דיה"כ שאין היתר לאיסורו וכדמסיק בסמוך נערה נדה א"ב אך לפי מאי דפירשתי פלוגתייהו דר"נ ור"ש מוכח בבבלי לאביי דר"נ פוטר אף הבא על הנדה מקנס. ולפ"ז צ"ל דר"ח כאביי ס"ל. ולפ"ז י"ל הא דמקשי' בת"י למה קאמר ולאפוקי מהאי תנא הל"ל לאפוקי מהני תנאי משמעון התימני ומר"ש בן מנסיא די"ל דלאפוקי מר"ש בן מנסיא אין צריך לומר. כיון דאמרי' דמתני' לאפוקי מדר"נ בן הקנה כ"ש שהיא לאפוקי מדר"ש בן מנסיא מיהו קשיא הא דפריך שם בבבלי מאי איכא בין רבא לאביי המ"ל נערה נדה איכא בינייהו דהא דמשני זר שאכל תרומה א"ב הוא דוחק כדמסיק שם. וגם קשיא אמ"ש תוס' שם בד"ה הכל מודים וכו' וי"ל דר"ח ס"ל שאין שום תנא דסובר כר' נחוניא ולהכי קאמר ולאפוקי וכו' ע"כ ע"ש. הא מפורש כאן דר"ש בן מנסיא סובר כר' נחוניא. ונראה דתוס' סוברים דהבבלי לא חש להך ברייתא דלא מתניי' בי ר"ח ור"א. דאל"כ מאי קאמר ר"ח הכל מודים בבא על הנדה שיש לה קנס למ"ד ראויה לקיימה הא נמי ראויה לקיימה מכדי ר"ש בן מנסיא הוא דאמר ראויה לקיימה ואיהו סובר דנערה נדה לית לה קנס כדמסיק בסמוך אלא ודאי כדאמרן והדברים עתיקים: